דילוג לתוכן
Shortip

חוק הספאם לבעלי עסקים: מתי מותר לשלוח SMS ומייל ללקוחות

גל ששון · עודכן 20.10.2026 · 5 דקות קריאה

ידיים של בעל עסק מחזיקות טלפון ליד כוס תה ומחברת

התשובה הקצרה

חוק הספאם הוא סעיף 30א לחוק התקשורת: אסור לשלוח פרסומת ב-SMS, במייל, בפקס או בחיוג אוטומטי בלי הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב. יש חריג מצומצם ללקוחות שקנו מכם, עם תנאים. הודעה צריכה לומר שהיא פרסומת ולתת דרך פשוטה לסרב, ועל הפרה ביודעין בית משפט רשאי לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק.

מה זה חוק הספאם

מה שכולם קוראים לו "חוק הספאם" הוא סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים). הסעיף עוסק במשלוח של "דבר פרסומת" בארבע דרכים: פקס, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית (כמו מייל) והודעת מסר קצר (SMS).

הכלל הבסיסי: לא שולחים דבר פרסומת בדרכים האלה בלי הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב. החוק מוסיף שהסכמה יכולה להינתן גם בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת.

ומה עם וואטסאפ?

החוק לא מזכיר אפליקציה בשם. הוא מגדיר "הודעה אלקטרונית" כמסר שמועבר ברשת האינטרנט לנמען, וניתן לשמור אותו ולאחזר אותו במחשב. זו הגדרה רחבה. הדרך הבטוחה היא לנהוג בהודעת פרסום בוואטסאפ כמו בהודעה במייל, ולשאול עורך דין לפני שמסתמכים על פרשנות אחרת.

מה נחשב "דבר פרסומת"

לפי ההגדרה בחוק, דבר פרסומת הוא בעיקר מסר שמופץ באופן מסחרי ומטרתו לעודד רכישה של מוצר או שירות, או לעודד הוצאת כסף בדרך אחרת. ההגדרה כוללת גם בקשת תרומה ותעמולה שמופצות לציבור הרחב.

דוגמאות כלליות לפי ההגדרה בחוק. במקרה גבולי, שאלו עורך דין.
הודעהנראית כמו דבר פרסומת?למה
"מבצע סוף שבוע: הנחה על כל התפריט"כןהמטרה היא לעודד קנייה
"חזרו אלינו, מחכה לכם הפתעה"כןמזמינה לבוא ולקנות
"סגורים היום בגלל תקלה בחשמל"בדרך כלל לאמוסרת מידע על השירות, בלי עידוד לקנות
קוד אימות שהלקוח ביקש בעצמולאאין בה שום הצעה

הקו עובר במטרה של ההודעה. ברגע שנכנס להודעת שירות מבצע, הנחה או מתנה, היא כבר נראית כמו פרסומת, גם אם רוב ההודעה עוסקת בשעות הפתיחה.

הסכמה: מפורשת, מראש ובכתב

שלוש המילים האלה עושות את כל העבודה. "מפורשת" אומר שהלקוח אמר כן לפרסום עצמו. הסכמה לתנאי שימוש כלליים לא מספיקה. "מראש" אומר לפני ההודעה הראשונה. "בכתב" אומר שיש לכם תיעוד.

  • תיבה נפרדת לפרסום, שלא מסומנת מראש, היא הדרך הברורה להראות שהלקוח בחר.
  • הצטרפות למועדון, מסירת מספר טלפון לתור או קבלת קבלה במייל אינן הסכמה לפרסום.
  • שמרו מתי ניתנה ההסכמה ובאיזה נוסח. אם תצטרכו להוכיח אותה, זה מה שיבקשו.
  • החוק מתיר לפנות פעם אחת לבית עסק בהצעה להסכים לקבל פרסום. ההיתר הזה נוגע לנמען שהוא בית עסק, לא ללקוח פרטי.

החריג ללקוחות קיימים

החוק מאפשר לשלוח פרסומת גם בלי הסכמה, אבל רק כשמתקיימים כל התנאים שבסעיף קטן (ג):

  1. הלקוח מסר לכם את הפרטים שלו במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה, ואתם הודעתם לו כבר אז שהפרטים ישמשו למשלוח פרסומת מטעמכם.
  2. נתתם לו הזדמנות להודיע שהוא מסרב לקבל פרסומת, והוא לא עשה זאת.
  3. הפרסומת מתייחסת למוצר או לשירות מסוג דומה לזה שהוא קנה.

שימו לב למילה "כל". חסר תנאי אחד, והחריג לא חל. לקוח שנתן מספר רק כדי להצטרף לכרטיס ולא שמע שישלחו לו פרסום, לא נכנס לחריג. אל תסתמכו עליו בלי ייעוץ.

איך נראית הודעה תקינה

גם כשיש הסכמה, ההודעה עצמה צריכה לעמוד בדרישות של סעיף קטן (ה). הפרטים צריכים להופיע באופן בולט וברור, בלי להטעות.

מה החוק דורשבמיילב-SMS
לומר שזו פרסומתהמילה "פרסומת" בכותרת ההודעההחוק מקצר את הרשימה ל-SMS. כדאי בכל זאת לפתוח במילה "פרסומת"
מי השולחשם, כתובת ודרכי יצירת קשרשם השולח
איך מסרביםהזכות לסרב בכל עת, ודרך פשוטה לעשות זאת, כולל כתובת אינטרנט תקפה לסירובדרך ליצור קשר כדי לשלוח הודעת סירוב

סירוב: בכל עת ובלי תשלום

מי שהסכים, או מי שנכנס לחריג, רשאי בכל עת להודיע שהוא לא רוצה יותר פרסומת, כולה או מסוג מסוים. הודעת הסירוב לא כרוכה בתשלום, מלבד עלות המשלוח שלה, והנמען בוחר אם לשלוח אותה בכתב או באותה דרך שבה קיבל את הפרסומת.

עוד פרט שקל לפספס: בעסקה מתמשכת, כמו מנוי, החוק רואה בסיום ההתקשרות הודעת סירוב. לקוח שביטל מנוי לא אמור להמשיך לקבל פרסום.

מה קורה כשמפרים

הפרת הסעיף היא עוולה אזרחית. מי ששלח פרסומת ביודעין בניגוד לסעיף חשוף ל"פיצויים לדוגמה": בית המשפט רשאי לפסוק, בלי שהנמען יוכיח נזק, עד 1,000 שקלים חדשים על כל הודעה.

החוק מניח שמי ששלח בניגוד לסעיף עשה זאת ביודעין, אלא אם הוכיח אחרת. ובמקרים מסוימים אין לו הגנה בכלל, למשל כשההודעה נשלחה אחרי שהנמען כבר ביקש להפסיק. מעבר לכך, הסעיף קובע גם עבירה פלילית, וחובת פיקוח על מנהלים בתאגיד.

מה זה אומר למועדון לקוחות

  1. הצטרפות למועדון אינה הסכמה לפרסום. שאלו בנפרד.
  2. שלחו פרסום רק למי שאישר, וכבדו כל בקשה להפסיק, גם אם היא הגיעה בעל פה בקופה.
  3. הודעת שירות נשארת הודעת שירות. אל תכניסו לתוכה מבצע.
  4. אל תקנו רשימות ואל תשלחו לחברים של חברים. ההסכמה שייכת לנמען עצמו.

בדיקה של דקה לפני כל שליחה

  • יש בהודעה מבצע, הנחה, מתנה או הזמנה לקנות? אם כן, זו כנראה פרסומת.
  • כל מי שברשימה אישר לקבל פרסום, ואף אחד מהם לא ביקש מאז להפסיק?
  • המילה "פרסומת" מופיעה בתחילת ההודעה, ובמייל בכותרת?
  • יש שם של העסק ודרך פשוטה לבקש להפסיק?
  • מי שמטפל בבקשות להפסיק יודע לעשות את זה באותו יום?

איך Shortip עושה את זה

  • בהצטרפות, ההסכמה לפרסום היא תיבה נפרדת שלא מסומנת מראש. אפשר להצטרף בלי לסמן אותה.
  • הלקוח שולט: יכול למחוק את הכרטיס או לבקש בלי פרסום.
  • Shortip לא שולח הודעות פרסום ב-SMS ללקוחות שלכם.
  • הודעת שירות כמו "סגורים היום" מגיעה לכרטיס בארנק, פעם ביום, בלי מבצע ובלי הנחה.
  • קוד האימות בהצטרפות נשלח רק כשהלקוח ביקש אותו, ואין בו שום תוכן אחר.

שאלות נפוצות

לקוח הצטרף למועדון. מותר לשלוח לו מבצע ב-SMS?

רק אם הוא הסכים במפורש, מראש, לקבל פרסום, או אם מתקיימים כל תנאי החריג ללקוחות. הצטרפות לבדה אינה הסכמה. זה לא ייעוץ משפטי.

הודעה על שינוי בשעות הפתיחה היא פרסומת?

לפי ההגדרה בחוק, הודעה שכל מטרתה למסור מידע על השירות, בלי לעודד קנייה, בדרך כלל אינה דבר פרסומת. אם מוסיפים לה מבצע, זה משתנה.

כמה אפשר לשלם על הודעה אחת שנשלחה בלי הסכמה?

החוק מאפשר לבית משפט לפסוק פיצויים לדוגמה של עד 1,000 שקלים חדשים על כל הודעה שנשלחה ביודעין בניגוד לסעיף, בלי הוכחת נזק.

לקוח ביקש בקופה להפסיק לקבל הודעות. זה מספיק?

החוק מאפשר לנמען לבחור לסרב בכתב או בדרך שבה קיבל את ההודעה. בפועל, כדאי לכבד כל בקשה ברורה ולרשום אותה מיד.

המאמר אינו ייעוץ משפטי. הוא מסכם את לשון סעיף 30א נכון ליום העדכון שלו. לשאלה על העסק שלכם פנו לעורך דין.

רוצים מועדון לקוחות לעסק שלכם? גל מגיע להקים אותו איתכם.

מקורות

  1. חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב-1982, סעיף 30א (ויקיטקסט)